#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שצח.
האם חוליא או מחצלת מבטלת מחיצה? "	"לר' יוחנן חוליא ספק אם
מבטלת מחיצה, ומחצלת ודאי שאינה מבטלת מחיצה. לאביי מחצלת מבטלת מחיצה וכ""ש חוליא."	שבת ק.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שצט.
מאי שנא שדבילה אינה מבטלת את דין מקומה ואילו פירות מבטלים
את דין מקומם? "	"כתבו התוס' (ד""ה פירות) שהדבילה אינה עומדת כל כך להתבטל שם בכותל כמו
שרגילים לבטל פירות בבור כעין תבואה, א""נ דבילה היא דבר מועט ולכן אינה מבטלת מקומה אבל כמות גדולה של
פירות מבטלת. ואף שפירות הם דבר הניטל, מדאורייתא ממעט כל דבר ואפילו דבר הניטל <sup>קעו</sup>. והזורק לתוכו פטור אבל אסור
מדרבנן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעו.  והרשב""א בשם רב
האי גאון כתב שרק באופן שאין דעתו לפנותם אלא שבטלם שם ובשם התוס' כתב שדוקא בפירות של טבל שבטלים הם ליומם,
וי""מ דאע""ג דלא בטלן כלל משום שפירות מבטלים מחיצות, דמחיצות הניכרות בעינן בעומק וברוחב בשעת זריקה והכא ליכא.</span>"	שבת תוס' ק.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת. תל המתלקט ברה""ר באיזה אופן הוי רה""י ובאיזה אופן הוי רה""ר?
"	"אם מתלקט עשרה טפחים מתוך ארבע אמות הוי רה""י
ואם מתלקט ביותר מד' אמות הוי רה""ר."	שבת ק. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תא. כיצד יפרשו את משנתנו זרק לתוך ד' אמות ונתגלגל חוץ לד' אמות פטור, חוץ לד' אמות
ונתגלגל לתוך ד' אמות חייב 1) רבא 2) רב חלקיה? "	"1) הרישא והסיפא שנח ע""ג משהו או אחזתו הרוח באויר
ועכבתו מעט תוך ג' לקרקע, ולכן ברישא פטור כי נח בתוך ד' אמות ובסיפא חייב כי נח חוץ לד' אמות.<br>2) ביארו התוס' (ד""ה אחזתו) שהרישא והסיפא בלא נח כלל, ברישא פטור דמיירי שנגמר
כח הזריקה בתוך ד' אמות והרוח הוציאתו מחוץ לד' אמות, ובסיפא חייב כי דעת רב חלקיה שאם הוא בתוך ג' לקרקע חייב
אף שלא נח <sup>קעז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעז.  והרשב""א כתב שרב
חלקיה יכול לפרש את המשנה לצדדין דהרישא בנח וסיפא בלא נח א""נ שר' חלקיה ס""ל שרק כשסופו לנוח אין
צריך שינוח ע""ג משהו, משא""כ במשנתנו שזה מתגלגל צריך שינוח וא""כ יפרש את המשנה כרבא.</span>"	"שבת ק.
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תב.
מדוע הוצרכה המשנה לשנות פעמיים שאם היה רקק מים ורשות הרבים
מהלכת בו הזורק בתוכו ד' אמות חייב? "	"הילוך תרי זימני: חד לומר דאם אין רגילים להלך בו פטור ואם רגילין להלך בו חייב ואע""ג דהילוך ע""י הדחק הוא, ואידך הילוך לאשמועינן דדוקא הילוך ע""י הדחק שמיה הילוך אבל תשמיש לרבים ע""י הדחק לא שמיה תשמיש.<br>רקק תרי זימני: רבא אמר חד לימות החמה ואידך רקק לימות הגשמים, וצריכא דאי תנא חד הו""א ה""מ בימות החמה דעבידי אינשי דמסגי לאקורי נפשייהו אבל בימות הגשמים לא, ואי אשמועינן בימות הגשמים דכיון דמיטנפי לא אכפת להו אבל בימות החמה לא.<br>אביי אמר איצטריך סד""א ה""מ היכא דלא הוי ד' אמות, אבל היכא דהוי ד' אמות אקופי מקפיה ליה, ולכן חזר ושנה לומר שגם הוא רה""ר.<br>רב אשי אמר איצטריך סד""א ה""מ היכא דהוה ד' אבל היכא דלא הואי ארבעה דרך אנשים לפסוע ולדלג מעליו ואינו רה""ר, ולכן חזר ושנה לומר שגם הוא רה""ר."	שבת ק:		
